מושגי יסוד ביהדות ולוח השנה העברי
מה זה יום שבת
הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בסופו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה – זמן הקרוי "ליל שבת", וקצה ביום המחרת, עם צאת הכוכבים – זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר .
שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי היהדות, זוהי המצווה הראשונה שניתנה לאדם, ביום היבראו ושקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים, ובשונה מחגי ישראל, אינה תלויה בקידוש החודש שנעשה בידי בית הדין. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית.
בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין.
הרעיון הבסיסי של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. בישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.
מתוק ויקיפדיה שבת
*פרסומת-הצעה עסקית: בניית נכסים דיגיטליים, נכס דיגיטלי למכירה או השכרה
מה זה יום טוב
יום טוב הוא המונח ההלכתי לחגים המוזכרים בתורה. יום כיפור כלול בהגדרה זו, אך שבת לא. פורים וחנוכה אינם "ימים טובים", אלא "חגים מדרבנן". צומות (גם אלו מתקופת בית ראשון, כמו עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז) אינם כלולים במונח זה.
בימים אלו חלות הגדרות הלכתיות מיוחדות ותפילות מיוחדות. ביום טוב אסור כמו בשבת להדליק אש, אך מותר "להעביר אש" אם הייתה כבר דולקת.
לימים הטובים יש קידוש מיוחד השונה מהקידוש של שבת, הן בלילה והן ביום. (ואם היום טוב נופל בשבת, כלומר החג חל בשבת, אז לפי הכלל "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם" אומרים את הקידוש של יום טוב, ומוסיפים בו רק איזכור של השבת).
קריאת תורה המיוחדת לימים אלו – עם ארבע עליות ועוד הלכות שונות מתומצתיות בכרך שלם מתוך ספר המשנה ברורה, ספר ההלכה המרכזי בימינו אצל הקהילות האורתודוקסיות כולן.
יום טוב כברכת פרידה
ביידיש נהגו לברך ביום טוב איש את רעהו "גוט יונטף" (מילולית: יום טוב טוב).
הביטוי "יום טוב" או "שיהיה לך יום טוב" חדר לעברית הישראלית כברכת פרידה במקום ברכות "שלום", "להתראות" הוותיקות וברכת "ביי" המיובאת מאנגלית שהייתה מקובלת שנים רבות. הביטוי במשמעותו זו הושמע לראשונה במרכז המענה הקולי של בזק, ומשם חדר לכל מרכזי המענה הקולי ולשיחות היומיום בישראל.
מקור: ויקיפדיה יום טוב
מה זה חג
חג הוא יום המצוין על ידי קבוצה עם מנהגים הייחודיים לו, לרוב יום טוב או יום של שמחה. בכל אחת מהדתות יש חגים משלה, ובנוסף לכך יש בכל מדינה חגים לאומיים, משותפים לאזרחיה בני כל הדתות. בנוסף לחגים שהם ימי שמחה, יש בדתות ובמדינות שונות גם ימי זיכרון ואבל, לציון מאורעות מצערים במיוחד בתולדותיהן.
טעמם של החגים הוא לאומי ואוניברסלי: לכל חברה לוח שנה הכולל את מסורותיה ומנהגיה, בפרט אם הוא כרוך בהוויה דתית. כך הנוצרים שינו את יום המנוחה היהודי ליום ראשון בשבוע, נתנו משמעות שונה לחג הפסח וקבעו יום אחר לראש השנה. המוסלמים אחריהם שינו את יום המנוחה ליום שישי.
דוגמה נוספת היא קביעת מועדו של ראש השנה. במזרח הקדום נהגו שתי שיטות הקשורות לכלכלה חקלאית: השקיה טבעית (שדה בעל), שנשענה על גשמים והשקיה מלאכותית, שהשתמשה בשיטות אגירה והצפה. במקומות בהם השתמשו בהשקית גשמים, קבעו את ראש השנה בתחילת ימי הגשמים, והתפללו לכך לאלים המרכזיים (כמו האל בעל), ואילו בשיטות ההשקיה הנהוגות בארצות שחונות כמו מצרים, ראש השנה נקבע בתחילת האביב.
מקור המילה חג
שורש המילה הוא ח-ג-ג. משמעות הפועל "לחוג" היא "לסובב". בחגים היו נהוגים טקסים בהם סבבו את המזבח או הבמה מספר פעמים. ממנהג זה הושאל השורש למשמעות המוכרת של חג, חגיגה וחגיגיות. בבית המקדש בכל חג ומועד היו מביאים קרבן חגיגה. באופן דומה, בערבית אדם העולה לרגל למכה (כדי להסתובב סביב אבן הכעבה) קוראים חג'. מבחינה זו קרוב השורש ח-ג-ג לשורש ע-ג-ג (עוגה, למשל), שגם משמעותו היא עיגול.
מקור: ויקיפדיה חג
מה זה חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי לימים שאחרי יום טוב הראשון ולפני יום טוב האחרון של החגים פסח וסוכות. בשונה מיום טוב שעל פי ההלכה אסורה בו כל "מלאכת עבודה", בחול המועד יש מלאכות שאסורות ויש שמותרות. את ימי חול המועד מכבדים באכילה ושתייה ובלבישת בגדי חג. רבים מנצלים ימים אלו כדי לנפוש ולבלות. חול המועד סוכות נמשך שישה ימים, וחול המועד פסח נמשך חמישה ימים.
איסורי מלאכה בחול המועד
איסור מלאכה: לפי ההלכה, ישנן מלאכות שאסור לעשותן בחול המועד. בתלמוד, איסור זה נדרש מהמקרא, אולם ישנה מחלוקת בין הראשונים אם האיסור הוא מדאורייתא, כלומר נובע מפרשנות של המקרא, או מדרבנן, כלומר חידוש של חז"ל שרק הסמיכו אותו על המקרא.
ישנה מחלוקת בפוסקים, האם ל"ט המלאכות האסורות בשבת ויום טוב משום יצירה, אסורות באופן כללי גם בחול המועד מלבד אותן מלאכות שהותרו, או שבחול המועד אסורות רק מלאכות שיש בהן טרחה. על כל פנים, מסחר ודברים שיש בהם טרחה מרובה אסורים.
מקור: ויקיפדיה- חול המועד
מה זה אסרו חג
אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלוש הרגלים. בימי העלייה לרגל לבית המקדש, היו חלק מן העולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג, ומכאן קביעת היום העוקב לחג.
תאריכי אסרו חג הם, לפיכך: כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות).
מקור השם
מקור השם הוא הפסוק: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהילים קי"ח), שפשוטו: קישרו את קורבן החג בשלשלאות סמוך לקרנות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם).
בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – בארמית: "בנו של המועד".
נוהגים שלא להתענות באסרו חג. בבית הכנסת אין אומרים תחינות
מקור: ויקיפדיה אסרו חג
מה זה יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד. הכינוי חול נגזר מהמילה "חולין" והמשמעות היא שהוא בעל חשיבות פחותה מימים אחרים הפזורים על פני לוח השנה.
ביום חול מותרות בעשייה כל המלאכות האסורות בשבת, ולכן ששת ימי החול של כל שבוע קרויים גם "ששת ימי המעשה".
בימי חול ישנן שלוש תפילות – ערבית, שחרית ומנחה (למעט ראש חודש, בו יש גם תפילת מוסף).
מקור: ויקיפדיה יום חול